להיות מטפלת
"...להיות מטפלת זה תחום שדורש תעצומות נפש. להיות מטפלת זוגית, לשבת עם שני אנשים בקונפליקט, במתח, במערכת יחסים עכורה, עם מטען רגשי עודף וכו', לשבת מולם ולנווט את הספינה ביד בוטחת. לאפשר לשני הצדדים להרגיש בטוח ופתוח, ולסמוך עלי שאבין ואקבל אותם כשהם חשופים ונחשפים..."
לפני שבוע חגגתי יום הולדת. רגע מכונן ומיוחד לקבל ברכות ותודות ומסרים והמון המון אהבה מהסובבים. הזדמנות לקבל פרופורציה מסויימת כמה אני חשובה ואהובה ומוערכת.
היו רגעים שנגעו בי במיוחד. מטופלת קטנה שהכינה לי כדורי שוקולד והביאה לי בקופסה (והיו טעימים ביותר!) מטופל שסיים לפני חודשיים טיפול וטרח ובא רק בכדי להביא לי מתנה וחיבוק...והיו המילים האילו המחבקות והמעצימות של מטופלים וחברים, שניצלו את היום הזה בכדי להביע את רגשותיהם ותודתם.
להיות מטפלת זה תחום שדורש תעצומות נפש. להיות מטפלת זוגית, לשבת עם שני אנשים בקונפליקט, במתח, במערכת יחסים עכורה, עם מטען רגשי עודף וכו', לשבת מולם ולנווט את הספינה ביד בוטחת. לאפשר לשני הצדדים להרגיש בטוח ופתוח, ולסמוך עלי שאבין ואקבל אותם כשהם חשופים ונחשפים.
ואני, נקייה משיפוטיות, ממחשבות שמנסות לחדור למוחי ולהשפיע, קשובה לכאן ולעכשיו. מתבוננת בבני הזוג ובחוויה. רואה אותם רבים ושומעת מה הם לא אומרים.
מבינה את מורכבות היחסים, את התפקידים, את יחסי הכוחות. ולא בוחרת צד. זה לא שלי. אני הפנס המאיר את הדרך. הדרך היא שלהם. עלי לסייע להם למצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורם.
והם יוצאים וחוזרים לחייהם ועד הפגישה הבאה איני יודעת דבר ואם הקסם עבד או יתפוגג...
אם המסר הובן וחילחל...
אם השינוי בתזוזה הוא עדיין תקוע...
מה עם האגו?
מה עם האווירה בבית?
האם הם הורידו ווליום ואנרגיות שליליות, במיוחד ליד הילדים???
בפגישה הבאה הכל מתחוור.
זה מן מסע שכזה, שאתה יוצא אליו ולא יודע איך ומה יהיה בסופו...
